ד”ר מרטין לותר קינג הבן (1929 – 1968)

היה כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, לוחם למען זכויות האדם של שחורים בארצות הברית הוגה דעות מרכזי של התנועה לזכויות האזרח, וזוכה פרס נובל לשלום.

קינג הפך לפעיל זכויות אדם בשנת 1955  כאשר הוביל את חרם האוטובוסים של מונטגומרי, והיה נשיאו הראשון של ארגון זכויות האדם. בתפקיד זה עמד קינג החל מ-1957 בראש פעולות מחאה לא-אלימות אך מתריסות ששיאן היה באוגוסט 1963 במצעד לוושינגטון  למען תעסוקה וחירות. במהלך המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם “יש לי חלום”, שבו ביסס את מעמדו כאחד מגדולי הנואמים האמריקאיים. בהמשך הרחיב קינג את פעילותו הציבורית ונלחם נגד עוני ונגד מלחמת וייטנאם.

מאבקו העיקש הביא את קינג לעימות עם הממשל האמריקאי וזרועות אכיפת החוק האמריקאיות ובראשן לשכת החקירות הפדרלית, שסוכניה עקבו אחריו, תיעדו את מעשיו, זימנו אותו לחקירות ואף הטרידו אותו במכתבי איום אנונימיים. קינג לא זכה לראות את השינוי שחוללו פעולותיו, הוא נרצח במוטל בעיר ממפיס על ידי מתנקש, ג’יימס ארל ריי, ב-4 באפריל 1968. הרצח הביא להתלקחות מהומות בערים רבות בארצות הברית.

קינג היה מגדולי הדוגלים במאבק לא-אלים. בשנת 1964 קיבל את פרס נובל לשלום על מלחמתו חסרת הפשרות בגזענות, ולאחר מותו הוענקו לו מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית. לזכרו נחוג יום מרטין לותר קינק.  שהוא חג לאומי על פי חקיקה פדרלית בארצות הברית.