אלברט איינשטיין (1879-1955) אבי תורת היחסות, נחשב לגדול המדענים בכל הזמנים. תורת היחסות הכללית היא הבסיס להבנת מבנה היקום והתפתחותו. הישגיו המדעיים שינו את תפיסת העולם הפיזיקלית ופתחו אופקים לתורות חדשות, הן בתחום האטומי מיקרוסקופי והן בתחום המקרוסקופי של היקום.
תורות אלו נתנו הבנה יותר טובה על העולם והביאו להתפתחויות טכנולוגיות רבות שהשפיעו על החיים המודרניים.
הוא נולד ב-14 במרס 1879 בגרמניה, כשהיה איינשטיין בן ארבע קיבל מאביו מצפן, וסיפר לימים עד כמה הושפע מתחושת הפליאה מהכוח החבוי מן העין שמניע את המחט, ועד כמה התחושה הזו ליוותה אותו כל חייו.
איינשטיין היה תלמיד מבריק, ובלט במיוחד במתמטיקה, שבה התקדם הרבה מעבר לגילו, בין השאר בהדרכת דודו המהנדס. הוא סבל מאוד בגימנסיה של מינכן, שם עודדו את התלמידים לשנן את החומר, ולא לשאול שאלות. קריאות התגר שלו על מוסכמות שלימדו מוריו נתפסו בעיניהם כחוצפה.
בגיל 16 כתב איינשטיין מאמר מדעי ראשון, שלא פורסם, וניגש לבחינות הקבלה למכון, באישור מיוחד מפאת גילו הצעיר. הוא עבר בהצטיינות את המבחן במתמטיקה ובמדעים מדויקים, אך נכשל בתחומים האחרים, בהם צרפתית, ספרות ופוליטיקה.
דמותו של איינשטיין הפכה עוד בחייו לסמל לחוכמה, ושמו משמש עד היום בסלנג מילה נרדפת לגאון. אישיותו הססגונית והשובבית והמראה המרושל שלו סייעו להפוך את שמו ודמותו למותג של ממש ולבסס את דמותו כמדען גאון וכפרופסור מפוזר, שדעתו נתונה רק למדע.
